הדפסת ספרי מחזור מזוהה עם סיום התיכון, אבל אצלי תמיד יש הפתעות.
אני והחיילים שלי סיימנו את המסלול המפרך כמה ימים לפני ראש השנה. עברנו דרך ארוכה ביחד, מאז היום שהם הגיעו אליי מהבקו”ם עם פנים מודאגות והרבה חששות. היום אני מכיר כל אחד מהם באופן הכי אישי שיש, יודע מה הורים שלו עושים, באיזה בושם הוא משתמש ומה מידת הנעליים שלו. אני מבוגר מהם בסך הכול בשנתיים אבל בצבא שנתיים הם כמו חיים שלמים ולכן הם רואים בי מעין דמות אב צה”לית.
בימים בהם שקדנו על טקס סיום המסלול חשבתי שכמפקד שחושב תמיד מחוץ למסגרת אני חייב להפתיע אותם עם איזה אקט שיראה את ההערכה הגדולה שלי אליהם. הגדוד אישר לי תקציב לצורך כך ורציתי לנצל אותו הכי טוב שאפשר. אחרי כמה ימים של מחשבות עלה בראשי רעיון מעניין. להכין לכל אחד מהחיילים “ערכת זיכרונות” שתכלול ספר מחזור של המחלקה, אלבום שמסכם את כל התקופה שלנו יחד ותמונה משותפת של כולנו על קנבס שתלווה אותם בהמשך השירות. לאלו רציתי להוסיף מתנה מקורית במיוחד – הדפסת כרטיסי ביקור אישיים לכל אחד עם שמו ותפקידו במחלקה.
מדפיסים זיכרון על קנבס
בעוד חיילי עובדים על תרגילי סדר ומצעדים עם הרס”ר נכנסתי אל משרד השלישות וביקשתי להשתמש במחשב. חיפשתי בית דפוס באזור הבסיס שלנו שנמצא באמצע שומקום בדרום הארץ. מצאתי לי בית דפוס שכזה באחד הקיבוצים באזור. נכנסתי אל האתר של בית הדפוס וראיתי שם דוגמאות מרהיבות של הדפסת ספרי מחזור, הדפסה על קנבס, הדפסת כרטיסי ביקור ועוד. תיארתי לעצמי שהם גם יוכלו לעצב בשבילי ובשביל החיילים שלי אלבום מושקע. הלכתי למג”ד וביקשתי אישור מיוחד לצאת. הוא אישר מייד ותוך עשר דקות הייתי מצוחצח ומגולח על האוטובוס אל בית הדפוס.
אלבום של חוויות משותפות
“שלום חיילצ’יק” קיבלה אותי בכניסה אל בית הדפוס אישה בשנות ה-60 לחייה. “במה אפשר לעזור?”
“אני סער, מפקד מחלקה בגבעתי. החיילים שלי מסיימים בקרוב את המסלול ואני רוצה להפתיע אותם?”
“ואיך אני יכולה לעזור חמוד?” היא ענתה לי בחביבות.
“אז ככה. אני אציע את הרעיון שלי ותגידי לי מה דעתך. קודם כל אני מעוניין שנסכם על הדפסת ספרי מחזור מחלקתיים. בנוסף אני מעוניין להפתיע אותם עם הדפסת כרטיסי ביקור אישיים לכל אחד מהם, עיצוב אלבום משותף ולבסוף הדפסה של תמונה שלנו יחד על בד קנבס”.
“אתה ממש אוהב את החיילים שלך, אה?”
“כן, הם כמו האחים הקטנים שלי, אני רוצה בשבילם את הכי טוב”.
“אז הרעיון שלך נשמע לי מצוין, אבל כדי שהוא ייצא לפועל אני צריכה שתשב איתי פה לא מעט זמן ונתכנן הכול יחד. בכל זאת, אתה מכיר את החיילים האלה קצת יותר טוב ממני”.
“רות היישר, אני שלך. בימים הקרובים אין לי הרבה עבודה בבסיס כי כולם עסוקים בהכנות לטקס הסיום, ככה שלא תהיה בעיה”.
מסלול חיים
העבודה בבית הדפוס הייתה שבירת שגרה מיוחדת עבורי אחרי ארבעה חודשים של אימונים בשטח ואינספור ישיבות ליליות. ישבנו שעות בבית הדפוס וירדנו לפרטים הכי קטנים, כמו בתכנון מבצע צבאי. וכשמתייחסים לדברים גם ברצינות וגם באהבה הם יוצאים מושלמים: גם הדפסת ספרי מחזור, גם הדפסת כרטיסי ביקור, גם עיצוב של אלבום מיוחד במינו וגם תמונה על קנבס.
ביום הטקס התרגשתי יותר מהחיילים. התגובות שלהם ל-”ערכת הזיכרונות” שהכנתי להם היו מדהימות. בתמורה הם הכינו בשבילי די.וי.די מיוחד בו כל אחד מהם מספר על החוויה שהוא עבר איתי. עכשיו כבר אין לי ספק – אולי סיימנו את המסלול הצבאי אבל התחלנו מסלול משותף שיימשך כל החיים.